האם אתם חוששים משהייה במקומות פתוחים? סובלים מפחד ואימה ממקומות עמוסים והומי אדם? מתקשים להימצא בשוק פתוח או מקורה עמוס ודחוס באנשים? מפחדים ללכת למקום ציבורי הומה אדם בגלל חשש מהתקף חרדה וקושי להיחלץ מהמקום ולקבל טיפול? אם כן, יתכן שאתם סובלים מאגורפוביה.
אגורפוביה היא פוביה נפוצה יחסית המשתייכת לקבוצת הפרעות החרדה. מקור הביטוי הוא בשפה היוונית, כאשר אגורה הוא שם לכיכר מרכזית בעיר ופוביה היא פחד וחרדה המופיעים בשווקים או במקומות מפגש הומי אדם. למעשה, אגורפוביה היא פחד משהייה במקומות פתוחים או במקומות צפופים והומי אדם, כמו בשווקים. בדרך כלל התופעה פורצת בשנות ה-20 לאחר אירוע טראומתי מסוים. התופעה שכיחה יותר בקרב נשים, וכ-2.6% מהאוכלוסייה הבוגרת לוקים בתופעה זו.
מה הגורמים לתופעה?
במרבית המקרים התופעה מופיעה לאחר שהאדם עבר מספר התקפי חרדה. כל אדם שעבר התקפי חרדה מודע לסבל הרב עקב ההתקף והחשש מהתקף חוזר. אנשים שחוו התקפי חרדה משקיעים זמן רב במחשבות על האפשרות להתקף חרדה נוסף, התופעה מוכרת ומכונה “חרדה מצופה”, באנגלית Anticipatory Anxiety.
לאור החשש והפאניקה מהתקפי חרדה חוזרים, האדם עלול להימנע מהימצאות במקומות שבהם הוא חווה התקף חרדה ובנוסף הוא יחשוש משהייה במקומות שבהם הוא סבור כי התקף החרדה עשוי לתקוף אותו בפתאומיות.
באופן הדרגתי האדם מתחיל להימנע משהייה במקומות סואנים או פתוחים מחוץ לבית, למשל שווקים, מרכזי קניות, בתי קולנוע, מוזיאון, תיאטרון, תחבורה ציבורית, פסטיבלים, אירועים משפחתיים כמו חתונות ועוד. עם הזמן האדם יוצא פחות מביתו עד כדי אי יציאה מהבית באופן מוחלט.
כדאי לדעת כי קרוב ל-50% מהסובלים מאגורפוביה סובלים בנוסף גם מחרדה. החשש מהתקפי חרדה גורם לפחד רב ורבים מהמטופלים מתארים כי הם חוששים מחנק, התקפי לב, נפילות, שיגעון וכו’. כמו כן, יש אנשים הסובלים מהתופעה שמפחדים מקושי להימלט ממקום מסוים בחוץ ומתלות בעזרת הזולת. כאשר הם יוצאים מהבית השהות עשויה להיות קשה עבורם מאחר והם עלולים לסבול מדופק לב מואץ, מתחושת חנק, מתחושה כי משהו רע עומד להתרחש ומחרדה.
איך מאבחנים אגורפוביה?
כדי לאבחן אגורפוביה יש לפנות לפסיכיאטר מקצועי ומנוסה. באבחון הבעיה משתמשים בקריטריונים שנקבעו על ידי החברה הפסיכיאטרית האמריקאית, כלומר לפי ספר האבחנות הנקרא 5-DSM. כדי לאבחן את המטופל עם התופעה בודקים הימצאותם של לפחות שני מצבים מתוך המצבים הבאים, לאורך תקופה ממושכת של לפחות 6 חודשים:
- חשש מהימצאות במקומות פתוחים ( שווקים, פארקים, מגרש חנייה וכד’)
- חשש מהימצאות במקומות סגורים (קניונים, בתי קולנוע, תיאטרון, חנויות וכו’)
- חשש מנסיעות בתחבורה הציבורית
- חשש ממקומות עם קהל ו/או עמידה בתור
- חשש מלהיות לבד במקום כלשהו מחוץ לבית
מהן דרכי הטיפול?
הטיפול המומלץ כיום באגורפוביה מבוסס על שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפולי פסיכותרפיה. הטיפול התרופתי מתאים במצבים של התקפי פאניקה משמעותיים, ובדרך כלל מציעים תרופות נוגדות דיכאון וחדרה ממשפחת הבנזודיאזפינים. טיפול התנהגותי קוגניטיבי מסייע מאוד למטופלים ומהווה את הגישה המרכזית לטיפול באגורפוביה. במהלך הטיפול האדם נחשף בהדרגה למצבים המעוררים אצלו סטרס, וניתן לשלב טיפולים נוספים כגון: מיינדפולנס, טכניקות הרפיה, דמיון מודרך וכו’.
חשוב לציין כי הצלחת הטיפול מושפעת גם מההתמדה והרצון האישי של המטופל, לכן נדרש שיתוף פעולה מצד המטופל. ללא טיפול הסימפטומים יתגברו ויחמירו, יש לכך השפעה משמעותית על איכות החיים, ובמצבים החמורים האדם יסרב לצאת מביתו.
איזה גורם מקצועי מטפל באגורפוביה?
הטיפול באגורפוביה ניתן על ידי פסיכיאטרים ופסיכולוגים מיומנים המתמחים בטיפולי CBT.